שאלות ותשובות

הפרעת קשב וריכוז, עם או בלי היפראקטיביות (ADHD-Attention Deficit Hyperactivity Disorder או ADD-Attention Deficit Disorder) היא הפרעה בהתפתחות שמאופיינת ברמה גבוהה של חוסר קשב, פעילות יתר ואימפולסיביות. זוהי אחת ההפרעות השכיחות ביותר בקרב ילדים. הסימנים להפרעה זו באים לידי ביטוי על פי רוב כבר בילדות המוקדמת, אם כי פעמים רבות היא מאובחנת רק בגיל ביה"ס, חטיבת הביניים או התיכון. זוהי הפרעה מתמשכת (כלומר, אינה תקופתית), והיא משפיעה על רוב תחומי החיים: לימודים, התנהגות, תקשורת בינאישית, תפקוד רגשי וחברתי ומשפחה. אצל חלק מהילדים הסימפטומים של ההפרעה (במיוחד ההיפראקטיביות) מתמתנים עם גיל ההתבגרות, במקרים רבים ההפרעה – ובמיוחד קשיי הקשב וריכוז – מתמשכים גם אל תוך גיל ההתבגרות והבגרות. הפרעה זו היא מולדת, נובעת ממקור נוירולוגי ולא ניתן לייחסה להפרעות נוירולוגיות, רגשיות, קוגניטיביות, בעיות רפואיות והתפתחותיות אחרות, או לתנאים סביבתיים מסוימים.

 

במקרים רבים מגלה הילד או המתבגר קשיים ב:

• מילוי כללים והוראות
• עקביות בתגובות
• בהתמדה בקשב ובהימנעות מהסחות
• הפעלת עכבות (ואז סוף מעשה אינו במחשבה תחילה)
• פעילות יתר (היפראקטיביות)

האבחון שנעשה אצלנו תלוי בסיבת ההפניה. חלק מהילדים עוברים אבחון פסיכולוגי או פסיכודידקטי מלא, ואחרים עוברים אבחון ממוחשב (MOXO) בשילוב עם שאלוני קונרס מלאים שממלאים הצוות החינוכי וההורים.

 

הטיפול היעיל בתלמידים עם הפרעת קשב וריכוז הוא רב-ממדי, וכולל התערבות על ידי אנשי מקצוע שונים תוך תיאום ביניהם ושיתוף פעולה עם הילד ועם משפחתו.

הוא יכול לכלול טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוג לילד והדרכת הורים (המתמקדת בקבלת מידע על ההפרעה והשלכותיה בגילאים שונים ועיצוב התנהגות), הדרכה לצוות החינוכי וייעוץ תזונתי.

 

לפרטים לגבי טיפול בהפרעות קשב וריכוז צרו קשר

 

 

• www.facebook.com/drerez
• www.alhasapa.co.il/TheBlog4.asp
• חדש! הצעות להורים כיצד להתמודד עם ילדים עם AD(H)D תחת איום הטילים - סרטון הדרכה  (נא לפתוח רמקולים)
• הפרעות בריכוז וקשב - איבחון, הערכה וטיפול: מאת אגודת הפסיכיאטרים בישראל 
• http://www.hebpsy.net/linkRedirect.asp?id=973
• הריטלין לא עוזר לילד בהפרעת הקשב? יש לזה סיבה: מאת ד"ר איתי גל 
• http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3522012,00.html
• הפרעות קשב וריכוז: על ריטלין ותרופות אחרות: מאת ד"ר איתי גל 
• http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3136577,00.html
• הפרעת קשב וליקויי למידה – מי יעזור אם הכיתה גדולה מדי וההורים עסוקים? מאת נופר ישי-קרין 
• http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1370
• המדריך לשיתוף פעולה בין הורים לילד עם ADHD עם ביה"ס: מאת מיכל כץ ודרורית גיל 
• http://www.hebpsy.net/linkRedirect.asp?id=1239
• עצור, לומדים להאט! מדריך לצעירים, להבנת הפרעות קשב, ריכוז והתנהגות. 
• האתר מיועד לילדים בעלי ADHD ומטרתו לאפשר היכרות של הילד עם ההפרעה ממנה הוא סובל, הבנה טובה יותר של הקושי ואולי אף שיפור התמודדותו של הילד עם ההפרעה. נבנה על-ידי נעמה ומבוסס על חוברת הדרכה של פ.א. קווין ושטרן מ. יהודית בהוצאת גלילה.http://web.mscc.huji.ac.il/techedu/techedu/talmidim/naama/naama1.html

ישנן הגדרות רבות ללקויות למידה, וזו אחת מהן:

 

לקויות למידה נובעות מהפרעה נוירולוגית. כאשר לילד יש אינטליגנציה תקינה (ממוצעת ומעלה), אם אין לו לקות שמיעה או ראיה חמורה או לקויות חושיות אחרות, או בעיות רגשיות משמעותיות שיכולות להסביר את הקשיים הלימודיים שהוא חווה, והוא גדל והתפתח בסביבה אשר איפשרה ועודדה למידה, אז עולה החשד שיש לו לקות או לקויות למידה.

אם נגדיר זאת באופן פשוט יותר, לקות למידה נובעת מהשוני שבה מוחו של הילד פועל. למרות שהילד יכול להיות חכם כמו חבריו ואף יותר, הוא מתקשה בקריאה, בכתיבה, באיות, בתהליכי חשיבה, בזכירה או בארגון מידע.

 

לא ניתן לרפא לקות למידה - היא הפרעה שהאדם מתמודד איתה לכל אורך חייו. אבל, עם זיהוי נכון של מקורות הקושי, ועם תמיכה מתאימה, התאמות בלימודים ועזרה מאנשי מקצוע, תלמידים עם לקויות למידה יכולים להצליח בביה"ס, בתיכון וגם בהמשך חייהם.

 

ההורים יכולים מאוד לסייע לילדם עם הלקות למידה להגיע להישגים אלו. הדרך לעשות זאת היא לעודד את כישוריהם, להכיר ולהבין את קשייהם, להכיר את המסגרת החינוכית בה לומד ילדם ואת זכויותיו, ולעבוד בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע כדי ללמוד כיצד להתמודד בהצלחה עם הקשיים הספציפיים של ילדם.

 

כמה מלקויות הלמידה הנפוצות ביותר הן:

• לקויות בתחום הקריאה
• לקויות בתחום החשבון
• לקויות בתחום הכתיבה
• לקויות בעיבוד מידע חזותי ו/או שמיעתי
• לקויות למידה לא מילוליות

 

 

 

ללקות השמיעה של ילד חרש או כבד שמיעה יש השפעה לא רק על השמיעה,השפה והדיבור. כמו חלוק נחל המושלך אל מי אגם ויוצר גלים, כך הליקוי בשמיעה משפיע גם על תפקודים חברתיים, בינאישיים ורגשיים של הילד או המתבגר. כמובן שההשפעה של החרשות היא גם על ההורים, האחים והסבים. בראשית דרכי כפסיכולוג, הסיבה שבחרתי לעשות את ההסבה מחינוך לפסיכולוגיה היתה העניין הרב שלי בהשלכות הפסיכולוגיות של התפתחות של ילד עם לקות שמיעה, והרצון לסייע ולתמוך בו ובהוריו בתהליך זה.

 

לדברי דיוויד לוטרמן, "כדי לסייע בהתמודדות מוצלחת עם ההסתגלות והחינוך של אנשים אשר שמיעתם נפגעה, אנשי המקצוע צריכים לגלות רגישות להיבטים הרגשיים של אובדן שמיעה... ירידה בשמיעה משפיעה על המערך המשפחתי כולו, ואנשי מקצוע נדרשים להקדיש זמן ותשומת לב לכל בני המשפחה - גישה המטפלת בכל המערך המשפחתי ומאפשרת ביטוי רגשות, תניב את התוצאות הטובות ביותר לבעלי ירידה בשמיעה."

 

ישנם מעט מאוד פסיכולוגים בארץ בעלי נסיון וידע מקצועי בטיפול בילדים ובמתבגרים חרשים או כבדי שמיעה. בכל מקרה של הפניה, פסיכולוג מומחה בלקויות שמיעה צריך לעשות הבחנה בין קשיים פסיכולוגיים שאופייניים לגילאים מסוימים, בין בעיות רגשיות או חברתיות שאינן קשורים ללקות השמיעה או להשלכותיה, ובין קשיים רגשיים וחברתיים שנובעים מהחרשות. הבחנה זו חשובה להבנת הרקע לבעיה, להגדרת מטרות הטיפול ולבניית התכנית הטיפולית.

 

 

 

רבים מבני הנוער עם לקות שמיעה ושתל קוכליארי מתמודדים עם סוגיות מורכבות בתחום החברתי והרגשי, כגון זהות והשתייכות קבוצתית, בדידות וקושי ביצירת קשרים חברתיים. מצגת זו מתארת ממצאים עדכניים בתחום חדש זה. לצפייה במצגת בפורמט pdf. לחצו כאן.

 

 

 

 

כולנו, ילדים ומבוגרים, חשים לחץ, מועקה או אפילו חרדה במידה כזו אחרת מפעם לפעם. מצבים שונים כמו מבחן, כניסה לגן או לכיתה א', מעבר מחטיבה לתיכון, גיוס לצבא, חיסונים וכד' יכולים לגרום לרגשות חרדה אצל הילד או המתבגר. כשהחרדה היא ברמה נמוכה, היא מאפשרת לו להישאר חד וערני ולהתמקד בהתמודדות עם מה שהוא תופש כאיום או כמצב מאתגר. אולם, הפרעות חרדה הן סיפור אחר לגמרי. החרדה גורמת למצוקה ולחץ משמעותיים לאורך תקופת זמן, עד כדי הפרעה של ממש לחייו של הילד או המתבגר. התכיפות והעוצמה של החרדה הן לעיתים משתקות. למרבה המזל, טיפול מתאים ויעיל יכול לסייע לילדים ולמתבגרים להצליח ולנהל חיים רגילים.

 

חלק מהתופעות שחווה ילד חרד הן קוצר נשימה, פעימות לב מהירות, פרפרים בבטן עד כאבי בטן, רעד, סחרחורת.

 

כאשר הפרעות חרדה אינן מטופלות יש לכך השלכות חמורות. הילד או המתבגר מפתח "התנהגויות הימנעות" כדי להימנע ממצב שיכול לעורר את התקף החרדה, ואז מתפתחת "חרדה מפני החרדה". הילד יכול להימנע ממחויבויות משפחתיות, מפעילויות עם חברים ואף מהליכה לביה"ס.

במקרים מסוימים, כאשר הפרעת החרדה אינה מקבלת מענה מקצועי והולם הילד או המתבגר נמצאים בסיכון להפרעות רגשיות אחרות כגון דיכאון, וישנה פגיעה משמעותית בחיי חברה, משפחה ולימודים.

 

בהחלט כן! ניתן לטפל ברוב המקרים של הפרעת חרדה ע"י באמצעות אנשי מקצוע בתחום הרפואה והפסיכולוגיה.

ישנן כמה גישות לטיפול פסיכולוגי (פסיכותרפיה) – כולל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, בינאישי, פסיכודינמי וסוגים נוספים - אשר יכולים לסייע לילדים ולמתבגרים עם הפרעות חרדה. הטיפול הפסיכולוגי עוזר למטופל לזהות את הסימנים של החרדה, את הגורמים שמקדמים/מעכבים אותה, ונותנים להם דרכים להגביר את הסיכוי לשלוט בה במקום שהיא תשלוט בהם. לפי פרסום של המוסד הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב

(National Institute of Mental Health)

הטיפול היעיל ביותר בהפרעות חרדה כולל הן טיפול התנהגותי והן טיפול קוגניטיבי. טיפול התנהגותי כולל טכניקות המאפשרות להפחית או להפסיק את ההתנהגויות הלא רצויות שנובעות מהפרעת החרדה, כגון הרפיה.

במהלך טיפול קוגניטיבי המטופל לומד להבין כיצד מחשבותיו תורמות לתסמינים (סימפטומים) של הפרעת החרדה, וכיצד לשנות מחשבות אלה כדי להקטין את הסיכוי להתקף חרדה ואת עוצמתו. כאשר משלבים את המודעות הגבוהה יותר של המטופל לתהליכי החשיבה שלו וטכניקות התנהגותיות ניתן לסייע לילד או למתבגר להתמודד בהדרגה ולשאת יותר ויותר מצבים מעוררי לחץ וחרדה במסגרת התנסות בטוחה תוך קבלת תמיכה.

במקרים מסוימים, ועל פי חוות דעת רפואית (של פסיכיאטר ילדים ונוער) יש צורך גם בטיפול תרופתי בשילוב עם הטיפול הפסיכולוגי, תוך שיתוף פעולה בין הפסיכיאטר לפסיכולוג המטפל.

האם קיבלתם שיחות טלפון בהולות מביה"ס?

האם המורה התקשרה וסיפרה שהילד מתקשה לשלוט בכעסו?

האם התפרצויות זעם וכעס גורמות לילדכם לקשיים לימודיים או חברתיים, בביה"ס או בבית?

ילדים רבים מתקשים להתמודד באופן יעיל עם כעסים. חלקם מתפרצים, וחלקם צוברים את הכעס עד לפיצוץ. אם אחד מהתיאורים לעיל מתאים לילדיכם, אתם מוזמנים ליצור קשר לקבלת ייעוץ לגבי הדרכת הורים או טיפול פרטני בילדכם, בגישה שהוכחה מחקרית כיעילה לשיפור השליטה בכעס.